פסק-דין בתיק תע"א 4568-07

1.         התובעת עותרת לחיוב הנתבעת 1 בתשלום פיצוי בגין פיטורין שלא כדין בגובה 12 חודשי שכר, פדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים, משכורת יג' עבור השנים 2003 - 2005, תשלום בונוס בגובה 1.5 משכורות ופיצוי בגין עוגמת נפש.

            התובעת עותרת לחיוב הנתבעת 2 לשחרר את מלוא כספי פוליסת ביטוח המנהלים, לרבות כספי פיצויים, שנצברו לזכות התובעת בפוליסת הביטוח המנוהלת בחברת הביטוח.

2.         בכתב ההגנה מטעם נתבעת 1 נטען כי בעקבות המצב בשוק הנדל"ן שפקד את המשק העולמי והמשק הישראלי בפרט, נאלצה הנתבעת לנקוט בהליכי התייעלות, בין היתר, צמצום וביטול משרות וסיום העסקתם של כ- 25 עובדים, ביניהם התובעת. התובעת זומנה לשימוע, אולם ויתרה על התייצבותה, ולאחר שיחה טלפונית בה השמיעה התובעת את טענותיה - נתקבלה ההחלטה לפטרה תוך מתן הטבות עודפות לתובעת מתוך התחשבות בטענותיה וכוונה להיטיב עימה; לתובעת שולם מלוא סכום פיצויי הפיטורים באמצעות קרן "מקפת" והשלמת פיצויי פיטורים והיא אינה זכאית לתשלום נוסף בגין פיצויים בגובה הסכומים שנצברו אצל הנתבעת 2; לאחר הפרטת הנתבעת והעברת העובדים למעמד של עובדים בהסכמים אישיים ובמסגרת ההסכם האישי הוסדרו מלוא תנאי עבודתה וסיום עבודתה של התובעת ובכלל זה תקופת העבודה שעד למועד החתימה על ההסכם.

לפיכך, עפ"י ההסכם האישי, לא זכאית התובעת לפדיון ימי מחלה במועד סיום העסקתה; בין יתר צעדי הצמצום שנקטה הנתבעת, הוחלט על ביטול משכורת יג' במהלך השנים 2003 - 2005, בלא שהועלתה התנגדות מצד התובעת; התובעת אינה זכאית לבונוס המשולם לעיתים ע"י הנתבעת על פי שיקול דעת פרטני ותשלומו אינו מהווה תנאי מתנאי העסקת התובעת.

עם סיום עבודתה שולמו לתובעת תשלומים נוספים בגין שני חודשי הסתגלות ומחצית משכורת יג', לפנים משורת הדין, תוך התחשבות בנסיבות האישיות של התובעת.

הנתבעת טוענת כי ככל שתתקבל טענת התובעת בנוגע לפדיון ימי מחלה, המשמעות היא ביטול ההסכם האישי ולפיכך יש להורות על קיזוז והשבה לנתבעת של הסכומים העודפים שקיבלה במסגרת ההסכם האישי, היינו הפרש בין המשכורת הקובעת בגינה הועברו התשלומים לקרן פנסיה בתקופה טרם החתימה על ההסכם האישי לבין המשכורת הקובעת ממנה נגזרו ההפרשות ממועד החתימה, תשלומים עודפים של פיצויי פיטורים ששולמו במסגרת ההסכם האישי והתשלומים ששולמו לתובעת לפנים משורת הדין.

3.         בהתאם להחלטה מיום 11.10.07 ולאור האמור בהודעת ב"כ הנתבעת 2, לפיה תכובד כל החלטה בדבר שחרור הכספים שנצברו בפוליסה והעברתם לתובעת, הופטרה הנתבעת 2 מהגשת כתב הגנה והתייצבות לדיון.

4.         הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהיר.

            מטעם הנתבעת 1 הוגש תצהיר מר חיים יודלביץ, סמנכ"ל כספים ומשאבי אנוש בנתבעת, (להלן: "מר יודלביץ").

רקע עובדתי

5.         הנתבעת , (להלן: "שו"פ" או "הנתבעת"), הינה חברה פרטית הפועלת בענף הבניה, החל מיום 23.2.95.

            עד למועד זה, היתה שו"פ חברה ממשלתית, מועד בו נרכשו מניות החברה על ידי אזורים, (50%), רנסנס (25%) והחברה לישראל (25%).

            בשנת 1997 רכשה אזורים גם את המניות שהוחזקו בידי רנסנס והחברה לישראל ובכך הועברה שו"פ לבעלותה המלאה של חברת אזורים (נספח א' לתצהיר יודלביץ).

            החל משנת 1997 לא קיים ועד עובדים פעיל בשו"פ.

6.         התובעת, ילידת 1948, הועסקה בשו"פ החל מיום 1.2.76 ועד ליום 6.3.06 ובתפקידה האחרון שימשה כמנהלת חשבונות.

7.         ביום 1.2.97, במסגרת השינויים הארגונים שנערכו בשו"פ ובעקבות הפרטתה והעברת עובדים לעבוד בהסכמים אישיים, חתמה התובעת על הסכם עבודה אישי (נספח ב' לתצהיר יודלביץ)  (להלן: "ההסכם האישי").

8.         ביום 14.5.97 שונו בהסכמת הצדדים מספר הוראות בהסכם האישי ובמהלך שנת 1999 נחתמה בין הצדדים תוספת להסכם האישי, במסגרתה שונו ו/או עודכנו חלק מהוראות ההסכם האישי (נספחים ג' ו- ד' לתצהיר יודלביץ).

9.         בתאריך 2.11.05 קיבלה התובעת זימון לשימוע בעניין הכוונה לסיים את העסקתה, שימוע שנקבע ליום המחרת, ה- 3.11.05 בבוקר (נספח ז' לתצהיר יודלביץ).

10.       התובעת לא התייצבה לעבודה באותו יום ואף לא התייצבה לישיבת השימוע, בכפוף למחלוקת האם ביקשה התובעת לדחות את מועד השימוע עקב העובדה שאינה חשה בטוב או שמא כטענת שו"פ ויתרה התובעת על זכות השימוע וכל שביקשה הוא לקבל תנאים מיטיבים נוספים לאור מצבה האישי.